מה קורה במזרח התיכון בתחומי הסחר האלקטרוני, הממשל הזמין והבנקאות המקוונת? מדוע חדירת האינטרנט לאזור כה מרשימה? ומה צופן לנו העתיד?
ד"ר טל פבל | סטטוס
14/12/2010
כלכלה מקוונת במזרח התיכון הינה תחום מורכב כפל מונים הן בשל סוגיית אופי הכלכלה במדינות המתנהלות לפי ההלכה האסלאמית, והן בשל ההגבלות, החמורות לעתים, על האינטרנט באזורנו.
לאור היותה מושתתת על ההלכה האסלאמית, הכלכלה האסלאמית מבוססת על מספר עקרונות יסוד המייחדים ומגבילים אותה ומצריכים פתרונות יצירתיים:
איסור גביית ריבית - הריבית הינה רווח המופק בלא מאמץ, אלא מהכסף עצמו. הפתרון האסלאמי דוגל בחלוקה שווה בין הלווה למלווה בסיכון שבהשקעה.
איסור השקעה במטרות לא מוסריות - הכוונה היא למיזמים בהם מעורבים מוצרים או שירותים הנוגדים את עקרונות האסלאם, דוגמת אלכוהול, בשר חזיר, סקס, הימורים וכדומה. לפיכך, השקעה בעלת צביון מוסרי היא היחידה המותרת.
רעיון החייאת הכלכלה האסלאמית היה של האינטלקטואל האסלאמי אבו עלא אל מודודי, אשר הגה רעיון שנועד לתת מענה לכמה צרכים: ראשית, לצמצם את הקשר עם הלא-מוסלמים ולחזק את הזהות האסלאמית; שנית, להרחיב את פעילות האסלאם לתחומים נוספים; ושלישית, להביא למודרניזציה בלא צורך במערביות.
הניסיון הראשון ליישם את העקרונות הללו במסגרת הבנקאות המודרנית, בוצע בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 במצרים. היוזמה לא זכתה לכסות אסלאמית מחשש שהדבר ייחשב כתמיכה בקנאות האסלאמית, שקראה תיגר על הממשל. אולם עם משבר הנפט של שנות ה-70 של המאה ה-20 והגידול בעוצמתן של מדינות המזרח התיכון, יצואניות הנפט, הפכה הכלכלה האסלאמית לאחד המנועים החזקים בכלכלה העולמית.
כיום פועלים עשרות רבות של בנקאים אסלאמיים ברחבי המזרח התיכון והעולם האסלאמי, ובשנת 2000 אף נפתח באירופה הבנק האסלאמי הראשון - Bosna Bank. הבנקאות האסלאמית שמרה במשבר הכלכלי העולמי האחרון על יציבות מוסדותיה, עד לכדי המלצה של הוותיקן לבנקים אחרים לבחון את כללי הבנקאות האסלאמית, על מנת להבטיח את אמון לקוחותיהם בעידן של משבר כלכלי.
בעיות ואיסורים
אולם, על מנת שהכלכלה תהיה מקוונת, יש צורך באינטרנט שבו יתבצעו פעולות הסחר המקוונות השונות. למתבונן מהצד נראים האינטרנט והמזרח התיכון כתרתי דסתרי; שני תחומים שאינם משתלבים בשל אופיו הפתוח, הדמוקרטי, השוויוני והליברלי של האינטרנט מחד גיסא, לעומת המזרח התיכון המצטיין בשמרנות, מסורתיות, סגירות, הגבלות על חופש הפרט והתקשורת, מאידך גיסא.
אכן המזרח התיכון ניצב בראשית דרכו בתחום והוא מתמודד במידה רבה עם שלל בעיות יסוד במגוון רחב של תחומים, המעכבות את חדירת האינטרנט לרבות מהמדינות בו:
חברה - כאמור, במרבית מדינות האזור מתקיימות חברות שמרניות ומסורתיות, שבהן ניתנת תשומת לב רבה לנושאי שמירה על מוסר וערכי החברה, התרבות והדת.
דת - חברות אלו מבוססות במידה רבה על הדת, לעיצוב החברה והתרבות, אשר במקרים רבים יוצאת נגד ביטויים עכשוויים של מודרניות, כלים טכנולוגיים שונים ורוחות של שינוי.
כלכלה - במדינות רבות באזור הרמה הכלכלית של שכבות נרחבות באוכלוסיה אינה מתירה להן מוצרי פנאי, דוגמת רכישת הנדרש לשם שימוש באינטרנט. בין השאר בשל קיום אוכלוסיה כפרית רבה. בתחילת הדרך היו מדינות באזור שהגבילו באופן מכוון את השימוש באינטרנט בתחומן באמצעות קביעת משטר מחירים גבוה בכל הקשור במחשוב ובאינטרנט.
הון אנושי - ככלל, רמת ההון האנושי אינה גבוהה בחלק ממדינות האזור, בין השאר בשל האוכלוסייה הכפרית הרבה; דבר הבא לידי ביטוי ברמת השליטה בקרוא וכתוב בשפת המדינה (ערבית לרוב) ובשפה זרה (אנגלית).
תשתיות - תשתית התקשורת הייתה לקויה במשך שנים רבות במזרח התיכון, בשל העדר השקעה, שטחים נרחבים בחלק מן המדינות, מדיניות מוכוונת בעניין זה, איכות ציוד התקשורת בערים המרכזיות, העדר פריסת קווי תקשורת לכפרים ולאזורי הספר, יציבות רשתות החשמל והתקשורת ועוד. ברבות ממדינות האזור נעשים מאמצים לשפר תשתיות אלו בשנים האחרונות.
הגבלות שלטוניות - כמעט כל מדינות המזרח התיכון מטילות הגבלות שלטוניות על אזרחיהן לגבי שימוש חופשי באינטרנט. זאת על פי רוב מטעמי שמירה על ערכי החברה, התרבות, הדת והמוסר; או מטעמים פוליטיים של שמירה על הלגיטימיות והשרידות של הממשל. מתוקף כך מוגבלת הנגישות לסוגים שונים של אתרי אינטרנט בהתאם לאופיה של המדינה והשלטון בה.
הגבלות אלו מיושמות בשלל דרכים: חקיקה מגבילה ומפורטת, מעצרים והטרדת משתמשים, סגירת אתרים, הגבלות כלכליות, פסקי הלכה דתיים ועוד.
חדירת האינטרנט מרשימה
אולם, למרות כל האמור לעיל, הנתונים אודות חדירת האינטרנט לאזור מאלפים: אמנם שיעור אוכלוסיית המזרח התיכון הוא רק 3.1% מאוכלוסיית העולם ושיעור משתמשי האינטרנט בו הוא רק 3.3% מכלל משתמשי האינטרנט בעולם, אולם שיעור הגידול גבוה מזה העולמי (29.8% לעומת 28.7%). בנוסף, במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 גדל שיעור השימוש באינטרנט באזור (כולל ישראל) בשיעור של 1,825% (שני רק לאפריקה) בהשוואה ל-432% בשאר העולם.
הדבר מעיד כי המזרח התיכון הוא ללא ספק אזור שטרם מיצה את מלוא פוטנציאל האינטרנט. שיעורי הגידול בשימוש עדיין גבוהים (לעומת גידול של 352% באירופה ו-146% בצפון אמריקה) ושיעורי החדירה עדיין אינם כמו בעולם המערבי (58% באירופה ו-77% בצפון אמריקה).
אולם גם בעת בחינת הנתונים ברמת המדינות עצמן, ניתן לגלות נתונים מפתיעים: במדינות המפרץ שיעורי החדירה מרשימים למדי. בחריין ואיחוד האמירויות מובילות את המזרח התיכון עם שיעור חדירת האינטרנט הגבוה אף מזה שבישראל (88%, 76% לעומת 72%). קטר (52%), עומאן (42%), כוויית (39%) ואף ערב הסעודית, הממלכה הדתית והשמרנית -(38%).
אחד הנתונים המפתיעים מכל הינו שיעור חדירת האינטרנט לאיראן, העומד על 43%, עם שיעור גידול של 13,180% בעשור האחרון. נתונים מדהימים המוכיחים כי יש באיראן, כבחלקים נרחבים במזרח התיכון, אוכלוסייה רבה הצמאה למידע ולתקשורת בין אנשים מתוך המדינה ומחוצה לה. מנגד, קיימות מדינות דוגמת עיראק ותימן, בהן שיעור חדירת האינטרנט נע בין אחוז לשניים.
שיעור חדירת האינטרנט למזה"ת הוא בין הגבוהים בעולם
כלכלה וטכנולוגיה
כפי שהשונות הבין-מדינתית באזור באה לידי ביטוי בנושא חדירת האינטרנט, כך ניתן לראותה גם בנושאים כלכליים שונים אחרים, ביניהם: מידת ניצול התועלות הכלכליות שבחדירת האינטרנט ומימוש שלל ההיבטים הכלכליים הכרוכים במהפכת המידע.
בבחינת דו"ח המדרג את מדינות העולם בהקשר של Digital Economy לשנת 2010, ניתן למצוא כמה ממדינות האזור מבין 70 המדינות המפותחות בתחום; ישראל (מקום 26), איחוד האמירויות (32), תורכיה (43), ירדן (51), ערב הסעודית (52), מצרים (57), אלג'יריה (68), איראן (69). זאת תוך בחינת מכלול היבטים, דוגמת סביבה עסקית, חברתית, תרבותית ומשפטית; תשתית טכנולוגית ותקשורתית; מדיניות ממשל וחזון ועוד. מידע אשר ללא ספק מעיד על נכונותן של רבות ממדינות האזור לקלוט את תחום מערכות המידע, גם בתחום הכלכלה.
אכן מדינות שונות באזור, בעיקר אלו שבמפרץ הפרסי, היטיבו למנף את עולם האינטרנט לצרכים של מיצוב ופיתוח כלכלי. בבחריין נפתח ביוני 2010 הסניף הראשון של חברת Skype במזרח התיכון; בדובאי הוקם כבר בשנת 2000 פארק טכנולוגי בשםDubai Internet City (DIC), המהווה מצע לחברות תקשורת וטכנולוגיה רבות ובכללן Microsoft, Cisco Systems, IBM, HP, Dell, Siemens, Sun Microsystems, Computer Associates ורבות אחרות.
חברות אלו מקבלות את מלוא השירותים מהמדינה לשם הקמת עסקיהן וניהולם השוטף בבחינת One-stop-shop - החל בשירותי הגירה וכלה בתקשורת מתקדמת וייעודית.
מנגד, קיימת טענה כי פארק טכנולוגי זה מאפשר לשלטונות המקומיים ליצור מסגרת אחת, מפוקחת היטב, בה מתנהלת כל הפעילות הטכנולוגית הזרה, תוך הגבלות טכניות על התקשורת והצבת רף מחירים הגבוה פי 5-10 מזה שבמערב. זאת בנוסף לחסימת מספר שירותים חברתיים מקוונים והגבלות על מספר אתרי אינטרנט.
בנסיכות אחרת באיחוד האמירויות, הוקם פארק טכנולוגי נוסף בשם Ras Al Khaimah IT Park, אשר מטרתו להתחרות ב-DIC. כל זאת כחלק משלל אזורי סחר חופשיים ייעודיים לתחומים שונים (בדגש על תחומי תקשורת, קולנוע, אינטרנט, בריאות, פיננסים) אשר הוקמו באיחוד האמירויות בכלל ובדובאי בפרט.
סחר אלקטרוני (e-com)
הסחר האלקטרוני פורח במזרח התיכון וקיימים בו שלל אתרים מגוונים, ייעודיים לאזור, המהווים זירות מסוגים שונים של סחר אלקטרוני, כגון ערבטריידזון, סוק ועוד (פירוט האתרים המלא מופיע ברשימה ביבליוגרפית נפרדת). רבים מהם מוקדשים למוצרים אסלאמיים (כגון: איקראשופ וסימפליאיסלאם), הן בין משתמשים פרטיים והן עבור עסקים.
ואכן בשנים האחרונות קיימת עליה קבועה בהוצאות על רכישה מקוונת במזרח התיכון: חברת כרטיסי האשראי Visa דיווחה כי ברבעון הראשון של שנת 2005 בוצעו עסקאות מקוונות בהיקף של 20 מיליון דולר בקרב מדינות המפרץ הפרסי, נתון המהווה גידול של 600% בהשוואה לשנה החולפת.
בנוסף, ניתן לראות מזה שנים כי מדינות המפרץ מובילות את הכלכלה המקוונת במזרח התיכון. מדו"ח זה עולה כי איחוד האמירויות ריכזה 85% מסך ההוצאות בגין הרכישות המקוונות, כאשר מספר העסקאות שבוצעו בה גדל פי חמש. נתונים אלה מעידים לא רק על מידת חדירת הסחר האלקטרוני למדינה, אלא גם על מידת הנוחות ונכונות המשתמשים לבצע פעולות מקוונות ואת מידת פתיחות הממשל לגבי נושא זה.
כיום, 32% ממשתמשי האינטרנט במזרח התיכון מבצעים רכישות מקוונות (כששיעור זה בקרב מדינות המפרץ עומד על 43%), בעיקר בשל הגידול המתמיד בשיעור חדירת האינטרנט למדינות האזור.
לשם ביצוע רכישות מקוונות קיימות יוזמות שונות,דוגמת OneCard – אמצעי תשלום אלקטרוני לביצוע רכישות מקוונות המופעל על ידי חברה סעודית, הפועלת משנת 2004. כל זאת לשם ביצוע עסקאות מקוונות בעיקר בתחום התיירות והמשחקים, התחומים המובילים בסחר אלקטרוני במזרח התיכון.
יש לציין כי לממשלים באזור תפקיד חשוב בחדירת הסחר האלקטרוני באמצעות יישום מערכות לסחר אלקטרוני, קיום ממשל זמין ויצירת תנאים כוללים התומכים בכלכלה מקוונת שכזו.
ממשל זמין (e-gov)
רבים מהממשלים באזור מיישמים ממשל זמין בצורות ובהיקפים שונים. מדובר באתרים הכוללים לצד שפע של מידע, מגוון רחב של אפשרויות לביצוע פעולות שונות: לבצע תשלומים ולשלם קנסות; למלא טפסים מקוונים; להירשם לאוניברסיטאות; להזמין מקומות באמצעי התחבורה השונים; לבצע פעולות מכס, לקבל מידע מגוון ועוד. זאת עבור אנשים פרטיים, בעלי עסקים ותיירים.
כבנושאים אחרים, גם בתחום הממשל הזמין מובילה בחריין את המזרח התיכון; בסקר של האו"ם לשנת 2010, זו מצויה במקום ה-13 וממוקמת גבוה ביותר מבין מדינות האזור (עליה מהמקום ה-42 בשנת 2008). במסגרת זו פעיל הממשל המקומי גם ברשתות החברתיות השונות, לצד אתרים עבור משרדי הממשלה השונים וקיום פורטל לאומי, הכולל מגוון רחב של אמצעי תקשורת מקוונים בין האזרחים לבין גורמי הממשל; בלוגים, פורומים, סקרים מקוונים, צ'טים ועוד. והתוצאות מדברות בעד עצמן: 85% מהמשתמשים בתוכנית ממשל זמין זו הביעו שביעות רצון.
בסקר זה מצויה ישראל במקום השני מבין מדינות המזרח התיכון, במקום ה-26 מבין מדינות העולם (תוך ירידה מהמקום ה-17 בסקר של שנת 2008). כבתחומים אחרים, ניתן לראות כי רבות ממדינות המפרץ ממוקמות בצמידות זו לזו בתחום זה; איחוד האמירויות (במקום 49), כוויית (50), ערב הסעודית (58), קטר (62). מעניין כי מרביתן הרעו את מיקומן בדו"ח זה. נתון נוסף המחזק את ייחודה של בחריין.
בנקאות מקוונת
היום קיימים בנקים אסלאמיים רבים ברחבי המזרח התיכון והעולם האסלאמי הפעילים גם באמצעות האינטרנט. אלה מעניקים מגוון שירותי בנקאות מקוונת למשקי בית ולעסקים, באמצעות אתרי האינטרנט שלהם (Online Banking) וכן ביצוע פעולות וקבלת מידע באמצעות מגוון טלפונים ניידים (Mobile Banking).
במקביל, מוקמים מוסדות ונערכים אירועים רבים בתחום זה אשר להם נוכחות באינטרנט, כגון: מיזמים להכשרות בנושאי בנקאות אסלאמית מקוונת, כנסים, ועידות, מכוני מחקר ואפילו טקס פרסים שנתי למצטיינים בתחום הבנקאות המקוונת.
מימון הטרור האסלאמי
לצד פעילות כלכלית לגיטימית בצורותיה השונות, משמש האינטרנט גם כבמה למימון הטרור בצורות ישירות, ביניים ועקיפות לגמרי. בראשית דרכם המקוונת של ארגוני הטרור במזרח התיכון, אתריהם של חלקם כללו עמודים ובהם שלל אפשרויות להעלות תרומה לארגון במגוון דרכים; פרטי חשבון בנק, כתובת פיזית למשלוח שיק בדואר וטופס מקוון.
בשלבים מאוחרים יותר הואשמו מספר ארגוני צדקה ורווחה אסלאמיים במערב כי הם משמשים למעשה כסות לגיוס כספים עבור החמאס, החזבאללה וארגוני טרור אסלאמיים אחרים, במסווה של גיוס כספים לטובת מטרות חברתיות ועבור הנזקקים ברחבי העולם הערבי והמוסלמי. כתוצאה מכך פעילותם של חלק מהארגונים נאסרה במדינות שונות במערב.
השלב השלישי בתהליך אבולוציוני זה של מימון מקוון של פעילות טרור נרשם לפני מספר שנים, כאשר הועלו טענות כי ביצוע עסקאות מקוונות אשר מקורן בדואר זבל ורכישת מוצרים מזויפים, דוגמת תרופות ופריטים ארכיאולוגיים שונים, מהווה למעשה דרך נסתרת למימון ארגוני טרור במזרח התיכון.
בניגוד לעבר, בו תרומה מקוונת ישירה לארגוני טרור היתה רווחת, היום פעילות זו מתבצעת בדרכים עקיפות אשר לעתים הן נסתרות אפילו מעיניו של הגורם המממן.
ומה צופן לנו העתיד?
לסיכום, האינטרנט חודר למזרח התיכון במשורה; לחלק מהמדינות טיפין טיפין וחלקן גומעות בשקיקה ממהפכת המידע. אולם אלו גם אלו רואות לנגד עיניהן בעיקר את התועלות הכלכליות והתדמיתיות תוך ניסיון לצמצם ככל האפשר את הסכנות החברתיות, תרבותיות, דתיות ופוליטיות הטמונות בו.
בשל עוצמתן הכלכלית של חלק ממדינות המזרח התיכון, בד בבד עם שיעורי גידול יוצאי דופן בחדירת האינטרנט לאזור ולחלק מהמדינות בו, אנו צפויים לראות במהלך השנים הקרובות את המשך התרחבות הכלכלה המקוונת במזרח התיכון, כגון: המשך חדירת הסחר האלקטרוני למדינות ותחומי סחר נוספים במזרח התיכון, מתן שירותים בנקאיים נוספים הן באמצעות האינטרנט והן באמצעים סלולריים, העמקת חדירת הממשל הזמין למדינות האזור מבחינת השירותים הניתנים והמדינות הפעילות בתחום באזורנו, כמו גם פעילות כלכלית בעולמות הווירטואליים השונים.
אולם לעת עתה, לא ניתן לצפות למהפכות מהותיות בתחום זה, הואיל וכלכלה מקוונת זו נשענת על ערכים שמרניים אסלאמיים, הן מתוקף היותה כלכלה אסלאמית המבוססת על ערכי השריעה, והן מתוקף העובדה שהממשלים באזור משתמשים באינטרנט לתועלתם ומקפידים לשמור את פעילותו תחת פיקוחם ההדוק.
הכותב הוא ד"ר למזרח תיכון מאוניברסיטת בר-אילן, מומחה לאינטרנט ולטכנולוגיית מידע במזה"ת ובעולם האסלאמי, סמנכ"ל טכנולוגיה וחוקר בכיר בחברת Terrogence ובעל ה
אתר
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין
סטטוס, נובמבר 2010
