יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

בנק ירושלים משנה אסטרטגיה עסקית - דרך מערכות המחשוב

המכרז שפירסם הבנק להחלפת תשתיות המחשוב הוא הנדבך הראשון בתוכניותיו של המנכ"ל הטרי, אורי פז, לפנות למגזר הפרטי

07.12.10 10:39 אור הירשאוגה ואתי אפללו
ERP and CRM Israeli Hi-Tech and Startups


בנק ירושלים הוא בנק קטן ובו 16 סניפים בלבד, אך יש לו שאיפות גדולות. הוא שואף להתחרות בבנקים הגדולים ולהיכנס לזירה הרווחית של משקי הבית, מעבר לזירת המשכנתאות. אלא שבפניו עומדים חסמים לא קלים. בנק ירושלים בחר להתמודד עם עמם בין היתר באמצעות מערכת המחשוב שלו. בניגוד למתחריו, אין לו כוונה לשפוך מאות מיליונים על מערכות IT ענקיות. בנק ירושלים והמנכ"ל הטרי שלו, אורי פז, רוצים להוכיח כי ניתן להיות רזה ואגרסיבי (lean and mean) גם בסביבה בנקאית שמרנית, אשר נמצאת תחת רגולציה הדוקה. אסטרטגיית המחשוב של בנק ירושלים תהיה גורם קריטי ביישום האסטרטגיה העסקית שלו.
עד לאחרונה היתה האסטרטגיה של הבנק הקטן שבבעלות משפחת שובל התמקדות במגזר העסקי ובמשכנתאות בלבד, ללא פנייה ללקוחות הקמעוניים. כמו כל הבנקים בישראל, גם בנק ירושלים גילה כי שקשה להרוויח בתחומים אלה כשריבית בנק ישראל כה נמוכה, וכי תחום משקי הבית הוא קריטי לפיזור הסיכון בתיק האשראי של הבנק. ירושלים מעוניין להציע פיקדונות ואשראי גם ללקוחות פרטיים, ולשם כך זקוק לשדרוג מערכת ה-IT שלו, כדי שזו תוכל להציע שירותים ומוצרים פיננסיים ללקוחות הקצה. באחרונה יצא הבנק במכרז רחב היקף להחלפת תשתיות המחשוב שלו.

המכרז הנוכחי, הנחשב לאגרסיבי מאוד בלוחות הזמנים המוצגים בו, הוא הנדבך הראשון בתוכניותיו של פז להפוך את הבנק מבנק עסקי לבנק הפונה למגזר הפרטי. במסגרת המכרז ייבחרו הצעות להקמת מערכת ניהול קשרי לקוחות חדשה, הקמה של מרכז לקוחות טלפוני ושדרוג של שירותי האינטרנט של הבנק. בנוסף יידרש הבנק לחזק את תשתיות המחשוב הקיימות.
היקפו של המכרז, כ-10 מיליון שקל, נחשב לנמוך בהתחשב בצרכים הבנקאיים. כדי לשמור על היקפי הוצאה נמוכים מתכנן הבנק לעשות שימוש בגרסאות בסיסיות בלבד של מערכת ה-CRM, תוך שימת דגש על התאמת תהליכי העבודה לפתרון המוצע והקפדה על אבני דרך בביצוע הפרויקט. הליך עבודה שכזה שונה באופן ניכר מיישומן של מערכות דומות בבנקים אחרים, דוגמת הפועלים, לאומי ודיסקונט - בנקים שעשו שימוש בהתאמה רחבת היקף לחבילות המוצעות.
לפשטותן היחסית של המערכות הקיימות בבנק ירושלים תפקיד מהותי בהפיכתו של פרויקט רזה כגון זה המוצע לאפשרי. במסגרת תוכניות המחשוב הרזות ימשיך בנק ירושלים לעשות שימוש בחברות מיקור חוץ, שיפעלו לצד צוות המחשוב הפנימי בבנק המונה כמה עשרות עובדים.

העלייה לאוויר - עוד ב-2011

פז, שהציב את מערכת המחשוב בראש סדר העדיפויות של הבנק, גייס את אחת מנשות המחשוב הבכירות בארץ - רלי מרידור, לשעבר מנהלת מערכות המידע הראשית של בנק הדואר. בבנק ירושלים מוגדר תפקידה של מרידור כמנהלת המשאבים של הבנק. לוחות הזמנים האגרסיביים של המכרז קובעים כי המערכת מיועדת לעלייה לאוויר עוד במהלך 2011.
מערכות הליבה הנוכחיות של בנק ירושלים, הכולל 16 סניפים, מופעלות על ידי חברת מטריקס זה כעשור במודל מיקור חוץ. מטריקס נמנית גם עם החברות המתמודדות במכרז, שבו היא מציעה פתרון מבית מיקרוסופט. אותו הפתרון מציעה גם נס טכנולוגיות. טלדור ואמן שהגישו הצעה משותפת המבוססת על מערכת סיביל של אורקל. ההצעה האחרונה כוללת גם אפשרות ליישומה של מערכת הבנקאות form-IT, מערכת עצמאית שפותחה באמן. הצעה נוספת, של מלם מערכות, מבוססת על מערכת ה-CRM של SAP.
עצם השארתן של מערכות הליבה של הבנק על כנן נראית כנקודת כשל אפשרית בהליך האסטרטגי של הבנק. המערכת הנוכחית של בנק ירושלים, מערכת Bankware, נכתבה עוד בשנות ה-80 על ידי חברת דיגיטל ומורצת על מחשבי יוניקס. החלפתה היתה עשויה לעלות לבנק, שדרישותיו מצומצמות באופן יחסי, כמה מיליוני דולרים. עם זאת, התאמתה בשלבים עתידיים למערכות החדשות שישולבו בבנק עשויה לעלות לבנק סכומים ניכרים.

המכרז הנוכחי בבנק ירושלים מצטרף לשני מכרזים בולטים המתנהלים כעת בבנק הפועלים ובבנק לאומי. תוכניות השדרוג בבנק הלאומי ובבנק הפועלים מייצגות את מגמת הרחבתם של המשאבים המוקצים למערכות מחשוב, ואת חזרתו של המשק לביצוע פרויקטי מחשוב משמעותיים לאחר דחיית ביצועם של פרויקטים רבים בעקבות המשבר הכלכלי ב-2009. תקציבי המחשוב השנתיים של הבנקים בישראל, כ-3 מיליארד שקל בשנה, הם אחד מסעיפי ההוצאות העיקריים של מערכת הבנקאות וכ-37.5% מכלל הוצאות המחשוב השנתיות בישראל. כשני שלישים מתקציבי המחשוב בבנקים מוקדשים לתשלום משכורות, ואילו השאר לרכישת ציוד חומרה, תוכנה ופחת.
במסגרת הגברת הפיקוח על הבנקים, הוראה חדשה שפורסמה באחרונה תחייב את הבנקים בהצגה מרוכזת של הוצאות המחשוב, בשונה מן הדרך שבה הציגו הבנקים את הוצאותיהם בגין אחזקה ופיתוח של מערכות מידע עד היום. ההוראה החדשה תיכנס לתוקף בתחילת 2012. "לאור החשיבות הרבה של מערך טכנולוגיית המידע בתפעול ובניהול התקין של תאגיד בנקאי, עלה הצורך לכלול בדו"ח הדירקטוריון השנתי דיון נפרד בדבר השקעות והוצאות התאגיד הבנקאי והחברות שבשליטתו בגין מערך טכנולוגיית המידע", מציינת לשון ההוראה, שאותה פירסם המפקח על הבנקים בסוף אוקטובר.

 
אורקל סירבה לקחת אחריות על מכרז המחשוב בבנק לאומי
מאת: אור הירשאוגה

חברת אורקל מסרבת לקחת אחריות על מכרז המחשוב רחב ההיקף בבנק לאומי - כך נודע ל-TheMarker. בנק לאומי יצא באחרונה במכרז להקמת מערכת פיקדונות המבוססת על מוצרים של ספקיות תוכנה. עלות הקמתה של מערכת ניהול הפיקדונות הממוחשבת צפויה להגיע ליותר מ-100 מיליון שקל. במהלך לא שגרתי קבע הבנק כי ספקיות הטכנולוגיה הן שיובילו את הקבוצות שניגשו למכרז ולא חברות האינטגרציה, ואף שמר לעצמו את הזכות לפנות לחברות אינטגרציה שלא נכללו בהצעה הזוכה לשם יישום של חלקים בפרויקט.

אורקל, המועמדת הטבעית להובלתה של אחת משלוש הקבוצות המובילות, החליטה שלא לקחת אחריות על הפרויקט, ובמקומה נבחרה HP כמובילת ההצעה. ייתכן בהחלט כי הנהלת אורקל החליטה שלא לשמש כראש הקבוצה לאור תוצאותיו של פרויקט רחב היקף שאותו הובילה החברה בויזה כ.א.ל. לשלב הגמר במכרז של לאומי העפילו שלוש הצעות: הצעה משותפת של חברת HP, אמן ואורקל, המבוססת על מערכת ה-iFlex של אורקל; הצעה משותפת של טלדור, יבמ גלובל סרוויסז, אינפוסיס וחברת HMS; והצעה נוספת שהתווספה מאוחר יותר, ומבוססת על מערכת של טמנוס.

מכרז המחשוב רחב ההיקף בלאומי מצטרף למכרז נוסף של בנק הפועלים, להחלפתה של מערכת ספר החשבונות הראשי, האמונה על ניהול הפעולות הבנקאיות הבסיסיות. היקף הפרויקט בבנק הפועלים צפוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים. הבנק, הנמצא כעת בשלבים לאיתור מנהל מערכות מידע ראשי במקומו של דוד לוזון, אינו צפוי להכריע בין ההצעות שהוגשו עד למינויו של מנהל מערכות המידע החדש.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה