אז זהו, אין יותר תקופות מבחנים אכזריות, מועדי ב', עבודות ותרגילי בית, פרזנטציות, נוכחות והשתתפות בשיעורים, ערעורים, קבלת דחייה על הערעורים והגשות במוודל. כל זה כמובן למי שסיים את כל חובותיו בתואר וללא התייחסות ללימודי התואר השני. חלקנו כבר נכנס לעולם התעסוקה לפני סיום התואר או ישר אחריו, וחלקנו האחר לוקח אוויר כרגע במקומות מסוימים בעולם.
בלתי אפשרי לסכם את התקופה הזו ב5 דקות וגם לא בערב שלם אחד. עברנו כברת דרך לא קצרה יחד, ואני בטוח שרובנו גם נשמור על קשר בהמשך הדרך. אני חושב שכל בתי הספר הכירו את הסטודנטים למערכות מידע. מבחינה אישית, לא יכולתי לבקש חוויה חברתית נעימה יותר ממה שחוויתי. ללא כל ספק, הכיתה המגובשת ביותר במכללה. אני בטוח שהגיבוש הזה גם חיזק סטודנטים מסוימים ברגעים קשים במהלך הלימודים.
כשהתחלנו את שנה א', בקמפוס באנטקולסקי , כתה 104 בדרך כלל, כשבדרך עברנו את העקומות והגרפים של פישלר, משחקי הכתה של עתליה, המבחנים האבודים של ג'וני, מרג'ינל של זוהר וקומבינות ה"אולי בכל זאת" של..., כבר אז מצאנו את עצמנו ביציאות ובערבים כיתתיים ובמפגשי על-האש כל חודש. זה המשיך בשנה השנייה באותו הקמפוס, חלקנו היינו לאחר חופשת סמסטר בתאילנד, ברואה החשבון רונן, שמוליק, BOM, פורטר, מודל SSRR, המושג מתודולוגיה שאני עד עכשיו לא ממש בטוח אם זו שיטה או גישה, או גם שיטה וגם גישה וכמובן בפניות חוזרת ונשנות על כל דבר בעולם למזכירות בית הספר ש.. איך נאמר את זה, רצתה כבר אז שנגיע לרגע שאנחנו נמצאים בו עכשיו.
לאחר שלמדנו להכיר ממש טוב מי נגד מי ולאחר שיצרנו חברויות קרובות ואף הכרנו בני ובנות זוג מהכיתה, עברנו לקמפוס החדש ביפו, ובמקום להישען על מכוניות בהפסקות היינו צריכים להתרגל לספות הנוחות בתוך הקמפוס ולמדשאותיו. השנה השלישית, ואני מאמין שרוב הסטודנטים יסכימו איתי, הייתה השנה הטובה ביותר מבחינת הישגי הלימוד. Data Mining עם יניב, ניהול פרויקטים עם בדאלק, תמונות בגודל 2*2, פורטר (איך לא?) ופרויקטים וסדנאות מדהימים, היו רק חלק מהשנה האחרונה בתואר.
מלבד החוויות החברתיות, ההרגשה הכללית היא שהתואר תרם לנו להבנה עסקית וטכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר. יעידו על כך רמת המרצים והלימודים האינטנסיביים באשכולות השונים, אם זה בקורסי החובה, קורסי הבחירה ובמסגרת הלמידה העצמית, אשר תרמה לכולנו להכיר את עולם מערכות המידע מבחינה פרקטית ועזרה לנו לחבר את הלימודים התיאורטיים עם העולם המעשי.
אני אשתמש במשפט ששמעתי ביום הפתוח האחרון שקיימה המכללה מאחת הסטודנטיות שעולה לשנה ג' בתואר. היא אמרה אז למועמדים משפט שהרגיש לי מאוד נכון: "יש הרבה תארים שפותחים לך דלת, זהו תואר אחד שפותח לך הרבה דלתות...". למרות הזמן הקצר יחסית שאני מועסק בתחום וחוסר הבסיס להשוואה, לפי הגיוון הרחב של המשרות בהם מועסקים חבריי ללימודים והידע שרכשנו במהלך לימודי התואר, גם בהיבט העסקי וגם בהיבט הטכנולוגי, ניתן להבין את הפוטנציאל העצום שיש לתואר הזה בהשתלבות בוגריו בעולם התעסוקה, בתחומים רבים מאוד.
אני מאחל, מכל הלב, גם למכללה וגם לסטודנטים במגמה, שהמחזורים הבאים של מגמת ניהול מערכות מידע ייהנו מאותו גיבוש, יחוו את אותן חוויות, יהיו יצירתיים וממוקדים בעשייה וכל זאת, מבלי לדאוג לאישור כזה או אחר מהמל"ג...
אני באמת שמח להיות חלק מהחבר'ה שיושבים כאן וגאה לסיים עמם את התואר הראשון בניהול מערכות מידע במכללה.
שיהיה לכולנו בהצלחה בדרכים החדשות ובהשלמת החובות לתואר, למי שעוד נשארו כאלה.
יוגב
(מתוך אירוע הסיום של מחזור א')
בלתי אפשרי לסכם את התקופה הזו ב5 דקות וגם לא בערב שלם אחד. עברנו כברת דרך לא קצרה יחד, ואני בטוח שרובנו גם נשמור על קשר בהמשך הדרך. אני חושב שכל בתי הספר הכירו את הסטודנטים למערכות מידע. מבחינה אישית, לא יכולתי לבקש חוויה חברתית נעימה יותר ממה שחוויתי. ללא כל ספק, הכיתה המגובשת ביותר במכללה. אני בטוח שהגיבוש הזה גם חיזק סטודנטים מסוימים ברגעים קשים במהלך הלימודים.
כשהתחלנו את שנה א', בקמפוס באנטקולסקי , כתה 104 בדרך כלל, כשבדרך עברנו את העקומות והגרפים של פישלר, משחקי הכתה של עתליה, המבחנים האבודים של ג'וני, מרג'ינל של זוהר וקומבינות ה"אולי בכל זאת" של..., כבר אז מצאנו את עצמנו ביציאות ובערבים כיתתיים ובמפגשי על-האש כל חודש. זה המשיך בשנה השנייה באותו הקמפוס, חלקנו היינו לאחר חופשת סמסטר בתאילנד, ברואה החשבון רונן, שמוליק, BOM, פורטר, מודל SSRR, המושג מתודולוגיה שאני עד עכשיו לא ממש בטוח אם זו שיטה או גישה, או גם שיטה וגם גישה וכמובן בפניות חוזרת ונשנות על כל דבר בעולם למזכירות בית הספר ש.. איך נאמר את זה, רצתה כבר אז שנגיע לרגע שאנחנו נמצאים בו עכשיו.
לאחר שלמדנו להכיר ממש טוב מי נגד מי ולאחר שיצרנו חברויות קרובות ואף הכרנו בני ובנות זוג מהכיתה, עברנו לקמפוס החדש ביפו, ובמקום להישען על מכוניות בהפסקות היינו צריכים להתרגל לספות הנוחות בתוך הקמפוס ולמדשאותיו. השנה השלישית, ואני מאמין שרוב הסטודנטים יסכימו איתי, הייתה השנה הטובה ביותר מבחינת הישגי הלימוד. Data Mining עם יניב, ניהול פרויקטים עם בדאלק, תמונות בגודל 2*2, פורטר (איך לא?) ופרויקטים וסדנאות מדהימים, היו רק חלק מהשנה האחרונה בתואר.
מלבד החוויות החברתיות, ההרגשה הכללית היא שהתואר תרם לנו להבנה עסקית וטכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר. יעידו על כך רמת המרצים והלימודים האינטנסיביים באשכולות השונים, אם זה בקורסי החובה, קורסי הבחירה ובמסגרת הלמידה העצמית, אשר תרמה לכולנו להכיר את עולם מערכות המידע מבחינה פרקטית ועזרה לנו לחבר את הלימודים התיאורטיים עם העולם המעשי.
אני אשתמש במשפט ששמעתי ביום הפתוח האחרון שקיימה המכללה מאחת הסטודנטיות שעולה לשנה ג' בתואר. היא אמרה אז למועמדים משפט שהרגיש לי מאוד נכון: "יש הרבה תארים שפותחים לך דלת, זהו תואר אחד שפותח לך הרבה דלתות...". למרות הזמן הקצר יחסית שאני מועסק בתחום וחוסר הבסיס להשוואה, לפי הגיוון הרחב של המשרות בהם מועסקים חבריי ללימודים והידע שרכשנו במהלך לימודי התואר, גם בהיבט העסקי וגם בהיבט הטכנולוגי, ניתן להבין את הפוטנציאל העצום שיש לתואר הזה בהשתלבות בוגריו בעולם התעסוקה, בתחומים רבים מאוד.
אני מאחל, מכל הלב, גם למכללה וגם לסטודנטים במגמה, שהמחזורים הבאים של מגמת ניהול מערכות מידע ייהנו מאותו גיבוש, יחוו את אותן חוויות, יהיו יצירתיים וממוקדים בעשייה וכל זאת, מבלי לדאוג לאישור כזה או אחר מהמל"ג...
אני באמת שמח להיות חלק מהחבר'ה שיושבים כאן וגאה לסיים עמם את התואר הראשון בניהול מערכות מידע במכללה.
שיהיה לכולנו בהצלחה בדרכים החדשות ובהשלמת החובות לתואר, למי שעוד נשארו כאלה.
יוגב
(מתוך אירוע הסיום של מחזור א')
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה