יום ראשון, 29 בינואר 2012

Breaking News: סמינר שנכתב בלמידה עצמית יוצג בכנס עולמי

סמינר של הסטודנטית מורן דרעי, שנכתב בסמסטר קיץ 2011, בהנחיית ד"ר רותי גפני, תורגם למאמר בשם: 
"Costs and Benefits of Facebook for Undergraduate Students" 
המאמר התקבל להצגה בכנס  Informing Science and Information Technology Education 2012 Conference  
במונטריאול, קנדה ביוני 2012, לאחר שעבר שיפוט על ידי 6 שופטים שונים מרחבי העולם. 

כמו כן, עורך כתב העת האקדמי  Interdisciplinary Journal of Information, Knowledge, and Management  בחר במאמר והוא יפורסם בכתב העת.

העתיד נקבע בהווה - הזמנה לאירוע סיום הסמסטר


[עדכון: מ-17:30 : מספר מקומות מוגבל. הארוע לאנשי ה-"אקדמית" -- מעונינים בהנחייה? שילחו בקשה אל ב-indisprogram@gmail.com. אנשי הלשכה ירשמו בלשכה.]

לקראת סיום הסמסטר, אנו מקיימים אירוע הצגת עבודות, שהוכנו במסגרת 'למידה עצמית'.
זוהי חגיגה אקדמית, הנערכת הפעם בשיתוף לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל.
בואו לראות: 
  • אתר אינטרנט לקבלת מידע על דירות, המבוסס נתונים של שוכרים ודיירים,
  • מחקר על השפעת טכנולוגיות HTML5 על שוק האפליקציות למכשירים חכמים
  • אפליקציה לסלולר, המאפשרת לתיירים להתמצא בתל אביב הגאה
ועוד כ -50 עבודות !




יום שישי, 27 בינואר 2012

אומת הסטארט-אפ עדיין עושה קניות במכולת


בשבוע שעבר קיימו גוגל והמכון הישראלי לדמוקרטיה שולחן עגול בנושא עתיד הסחר האלקטרוני בישראל. המסקנה של הדוברים היתה חד משמעית: יתרונות המסחר האלקטרוני לצרכן ברורים - פוטנציאל לירידת מחירים, נוחות, חיסכון בזמן ואפשרות לקנייה מתוכננת. עם זאת, ערכים אלה כמעט שאינם ממומשים במשק הישראלי.
על פי מחקר משנת 2009 דורגה תעשיית האינטרנט הישראלית במקום גבוה (אחראית כל כ- 6.4% מהתמ"ג), אך רוב תעשיית האינטרנט נמכרת לחו"ל ומסחר האינטרנט בארץ אינו מפותח דיו.
בשנתיים שחלפו לא חלה התקדמות מורגשת בתחום - חסמים כמו מחיר גבוה, חוסר מגוון, היעדר נוהלי אבטחה מחייבים ושיטות משלוח מסורבלות, כמו גם חשש מ"חתול בשק" - כל אלה מונעים מהישראלים לקנות ברשת, ומשאירים אותנו הרחק מאחורי מדינות העולם המתקדמות.
מדובר בפוטנציאל מפוספס אדיר. בגוגל מעריכים שאם כלכלת האינטרנט הישראלית תצמח לממדים המקובלים בעולם המערבי, צפוי היקף המסחר באינטרנט בישראל לזנק פי שלושה.
חסם מרכזי נוסף הוא היעדר סטנדרטיזציה של תקני אבטחה. הביטחון בקנייה - גורם מעכב שהוסר בשנתיים האחרונות - חזר להיות חשש מהותי בשבועות האחרונים, בעקבות זליגת נתוני אשראי ופרטים אישיים שנמסרו, בין היתר, באתרי קנייה. רף הכניסה לתחום אינו קיים - מה שמפקיר את זירת הסחר המקוון לגורמים בלתי מקצועיים, שלא מקפידים על פרטיות המשתמש או על מערכי שירות ולוגיסטיקה מסודרים.
גורם מעכב נוסף הוא היעדר תמריצים רגולטוריים. "הייתי מצפה מהממשלה ליצור הקלות לאזרח שרוצה לרכוש או לבנות בית מסחר אלקטרוני", אמרה ח"כ רונית תירוש בדיון. "המדינה צריכה לאפשר פתיחת עסק שכזה, מבלי להגיע למס הכנסה ולהחיל חתימה אלקטרונית וקבלות אלקטרונית על תהליכים אלה".
הדור הצעיר של הצרכנים, שנולד עם כרטיס אשראי ביד אחת ומקלדת בשנייה, מתייחס בטבעיות לרכישה ברשת. "הסמארטפון משנה את התרבות הצרכנית - לדעתי משם תבוא הפריצה הגדולה. עד 2015 יתבצעו יותר מ-50% מהקניות מהמובייל", מעריכה מנכ"לית אתר וואלה שופס, סיגל כספי.

סמנכ"לית פייסבוק: האינטרנט מייצר כ- 11% מהצמיחה בכמה מדינות

שריל סנדברג בכנס DLD: "השימוש במדיה חברתית מעלה את המכירות ודוחף את הכלכלה".

http://it.themarker.com/tmit/article/18329

יום רביעי, 25 בינואר 2012

יום שלישי, 24 בינואר 2012

13/02/12 -Smarter cITy אירוע


עדכון: הרישום לארוע בבוקר נסגר.
נותרו מקומות רק משעה 16:30

האקדמית תל אביב-יפו | בית הספר לניהול וכלכלה | התוכנית למערכות מידע

אנו מתכבדים להזמינכם ליום עיון בנושא:
IBM Smarter cITy
יום שני, 13 לפברואר, 2012 המכללה האקדמית תל אביב-יפו,
 בניין ניהול וכלכלה, רחוב רבנו ירוחם 2, ת"א-יפו.

במסגרת יום העיון יוצגו גישות וטכנולוגיות הנותנות מענה לאתגרים של ערים בימינו, כגון עומסי תחבורה, ניצול רב של משאבים, מחסור בשיתוף מידע ברמה הארצית ועוד. כמו כן יוצגו דוגמאות ליישום פרויקטים של ערים חכמות ברחבי העולם.

הכניסה לשני חלקי יום העיון מותנית בהרשמה מראש. מספר המקומות מוגבל!
לפרטים ולהרשמה:IBM-Smarter cITy Public קוד רישום: 444

המעוניינים להגיע גם לסדנא המקצועית בין השעות 14:00-16:00 יש לפנות במייל ל:MIS@MTA.AC.IL



יום שני, 23 בינואר 2012

"גביש הזמן" לשימוש עתידי (אינסופי?) במערכות מחשב / במערכות מידע

המחשב שיישאר אחרי האנושות

''גביש הזמן'' עשוי לעזור לנו לשמור נתונים גם אחרי שהשמש שלנו תיכבה. האם חזונו של סופר המדע הבדיוני אייזיק אסימוב יתגשם?


זוכה פרס נובל פיתח רעיון חדש, תקף מבחינה מתמטית, של 'גביש זמן' שעשוי לסייע לבני-האדם לעקוף את מותו הבלתי-נמנע של היקום, ולהמשיך להתקיים גם אחריו.


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4178977,00.html



יום ראשון, 15 בינואר 2012

קורס המשך לקורס הבחירה "עולמות וירטואליים" -סמ' ב' תשע"ב


למתחילי סמסטר ב',
לאחר סיום קורס המבוא  גילינו את הידיעה המסעירה -- כי יש עולמות אחרים!
בסמסטר הקודם זכינו להכיר את עולם ה-Second Life, את חוקיו, את מושגי היסוד הקיימים בו ואפילו למדנו איך לבנות מוצר אמיתי (וירטואלי זה אמיתי!).
בסמסטר ב' -- עומד מולנו קורס המשך מעניין ומאתגר לא פחות.
בקורס Virtual Worlds Apps נגלה תחומים נוספים בעולם הוירטואלי ונרד קצת לעומק העולם.
·        נשתפר ונתקדם מבחינה תכנותית.
·        נגבש פרויקט חדש או נשפר את הקיים באופן כזה שיעלו סיכוייו להימכר.
·        נלמד על עולם השיווק והמכירות הקיים בעולם.
·        והכי חשוב נהנה....           
ישע וערן.

יום חמישי, 12 בינואר 2012

IGT PaaS Summit-כרטיסים חינם לסטודנטים של התכנית לניהול מערכות מידע


IGT PaaS Summit -כנס בינלאומי של האיגוד הישראלי למחשוב ענן



הנכם מוזמנים לכנס הבינלאומי של האיגוד הישראלי למחשוב ענן .
 הכנס יעסוק באתגרים ובהזדמנויות בפיתוח אפליקציות מתקדמות על פלטפורמות פיתוח מובילות בענן.
 בין החברות המשתתפות: גוגל, VMware, מיקרוסופט, CloudSoft, Gigaspaces.

הכנס יתקיים בתאריך ה24 לינואר, 2012. בבית חיל האויר בהרצליה.

הנחה של 100% לסטודנטים של התכנית לניהול מערכות מידע(עלות כל כרטיס כ-200 ש"ח)

יום רביעי, 11 בינואר 2012

פרולינק הטמיעה מערכת ניהול זהויות והרשאות במכללה האקדמית תל אביב-יפו בהיקף חצי מיליון ש'

המכללה האקדמית תל אביב-יפו. פרויקט בהיקף של חצי מיליון שקלים
המכללה האקדמית תל אביב-יפו. פרויקט בהיקף של חצי מיליון שקלים

הטמעת המערכת הביאה למיכון תהליכי הקליטה, העדכון וההסרה של הרשאות סטודנטים במכללה - תהליכים שמתבצעים בצורה מסיבית שלוש פעמים

בשנה, בסיום כל סמסטר ● המיכון מאפשר למכללה הגנה מפני טעויות אנוש בהגדרת ההרשאות ובמקביל- חיזוק השמירה על הפרטיות.

המכללה האקדמית תל אביב יפו חוותה צמיחה מהירה מאז נוסדה ב- 94, וכיום היא מהווה בית לכ- 4,000 סטודנטים המתחילים את דרכם המקצועית והאקדמית. כמוסד אקדמי המחויב להצלחת הסטודנטים שלו, המכללה האקדמית מספקת לסטודנטים סביבת לימודים טכנולוגית תומכת ועשירה בקמפוס עצמו ואף בבית.
בכדי לתפעל סביבה תומכת זו מחלקת ה- IT  של המכללה נדרשת להתמודד עם סביבה ייחודית מבחינת השינויים התכופים בנתוני ההרשאות של אלפי הלקוחות שלה – סטודנטים, מרצים ועובדים. הדברים נכונים  בעיקר בתקופת הפתיחה של כל סמסטר חדש – סתיו, אביב וקיץ, כשאלפי הסטודנטים מסיימים, מתחילים או מחליפים קורסים. שינויים ייחודיים אלה בזהויות והרשאות לקוחות המערכת יצרו עומס עבודה גדול על מחלקת ה- IT בכל תקופת שינויים שכזו, ויצרו פתח לטעויות אנוש.
למכללה האקדמית נדרשה מערכת שתאפשר עדכון אוטומטי של כל המערכות עבור כל שינוי, כך שהשירותים לסטודנטים ולסגל יינתנו בצורה שוטפת ובזמן קצר מרגע הינתן השינויים בפרטים, וכדי לשמור בצורה מיטבית על אבטחת המידע של מערכות המכללה ועל פרטיות כל פרט במערכת.
הפתרון
את הפתרון למכללה האקדמית סיפקה חברת פרולינק באמצעות פתרון ה- IDM של נובל. על בסיס ניסיונה בתחום ה- IDM וה- Access Governance יצרה פרולינק אפיון מפורט להטמעת מערכת IDM  בעלת ממשק לכל מערכות ה- IT של המכללה. האפיון, המימוש בפועל והליווי הצמוד של כל תהליך ההטמעה, אפשר לצוות ה- IT של המכללה להפעיל את המערכת בזמן המתוכנן, בדיוק לתחילת הרישום של אלפי סטודנטים לסמסטר חדש.
סיפור לקוח
המכללה האקדמית יפו תל אביב: הטמעת IDM בסביבה דינאמית – בלוח זמנים מדויק
רקע
המכללה האקדמית נוסדה בשנת 1994כשיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב ועיריית תל אביב. במכללה פועלים ארבעה בתי ספר המעניקים תארים מתקדמים במדעי המחשב, ממשל וחברה, מדעי ההתנהגות, פסיכולוגיה וניהול וכלכלה. המכללה אשר החלה את דרכה כפזורה של אתרים בתל אביב צברה תאוצה במהירות והתרחבה, וכיום היא פועלת בקמפוס אחד גדול ומודרני בו לומדים בכל שנה כ- 4,000 סטודנטים. המכללה אשר מעסיקה כ- 100 אנשי אקדמיה מן המניין, 300 מורים מן החוץ וכ- 90 אנשי מנהלה, צברה גם מוניטין רב בקרב האקדמיה ושוק העבודה, בזכות הקפדה על רף קבלה גבוה, שמירה על רמת לימודים גבוהה והכנה טובה של הסטודנטים לקריירה.
שירות מקיף לסטודנטים: 24 שעות מהקמפוס ומהבית
כחלק מהסטנדרט האקדמי הגבוה שהציבה לעצמה המכללה האקדמית תל אביב יפו, היא מספקת לסטודנטים סביבה אקדמית תומכת הבאה לידי ביטוי במגוון שירותים, שהעיקרי שבהם הוא אתר אינטרנט המרכז את עולם ידע הנדרש לכל סטודנט לפי הקורסים אליהם נרשם בכל סמסטר. האתר גם מאפשר תקשורת בין המרצים לסטודנטים, פתיחה של מערכת וויקי עבור כל קורס, ויצירת פורומים לתמיכה מקוונת בין סטודנטים כמו גם צפייה בשיעורים מצולמים. אותו אתר גם משמש בסיס להעברת מידע אישי, הכולל הגשת עבודות, קבלת ציונים, וצפיה בבחינות סרוקות ואפשרות ערעור– תוך הקפדה שמירת הפרטיות של כל סטודנט. בנוסף המכללה גם מספקת שירותי ספריה וגישה למאגרי מידע שמורים מכל מקום, ואיתם גם ניהול של תיבת דואר אלקטרונית לכל החיים, גישה לרשת אלחוטית, ניהול כונן רשת אישי הנגיש מכל מקום, גישה לחניון ועוד.
עבור כל אלה מספקת חטיבת ה- IT של המכללה תשתית תוכנה ואפליקציה מקיפה, אותה מתפעלים כ- 10 עובדים. מחלקת ה- IT נדרשת לנהל עבור כל השירותים  זהויות והרשאות של אלפי סטודנטים ועובדים, המתעדכנות באופן שוטף בהתאם לאופי הפעילות של גוף אקדמי. שלוש פעמים בשנה, בתחילת כל סמסטר – סתיו, אביב וקיץ, ישנם מאות סטודנטים חדשים המתחילים את לימודיהם ומצטרפים למערכת ומאות אחרים בוגרים ועוזבים.  כל 4,000 הסטודנטים מבצעים רישום מחדש לכל הקורסים. יחד עם אלה נדרשת מחלקת ה- IT  לתמוך בתנועה גבוהה יחסית בסגל שאינו קבוע, ולספק הרשאות גישה לדואר אלקטרוני הניתן לבוגרים לכל החיים.
IDM: הצורך לתמוך בסביבת הרשאות דינמית של אלפי סטודנטים
אמיר פייגנבוים, מנמ"ר המכללה האקדמית יפו תל אביב, מנהל את מחלקת ה- IT  ב- 4 השנים האחרונות, כשהוא למעשה המנמ"ר הראשון בהיסטוריה של המכללה. מרגע כניסתו לתפקיד החל ביישום תוכנית מקיפה לפיתוח מערכות המחשוב של המכללה, כשבין היעדים אותם הציב הייתה הטמעת  מערכת IDM.
"אנו לא גוף גדול ביחס למעסיקים אחרים במשק בהם עבדתי בעברי. אך בעוד בארגונים אחרים ישנם עובדים רבים יותר, תעבורת הסטודנטים הגבוהה יוצרת מורכבות רבה", מסביר פייגנבוים. "בעבר נדרשנו לפני כל אחד משלושת הסמסטרים לבצע העברת נתוני סטודנטים ועובדים בין המערכות באמצעות מנגנונים ידניים או סקריפטים חצי אוטומטיים, כך שכל סטודנט יקבל את ההרשאות המתאימות לו, ויוכל לראות את פלח הנתונים שמיועד רק עבורו".
ככל שהמכללה גדלה ומערכות המחשוב התרחבו, הצורך ביצירת ישות חד ערכית שתהיה משויכת לסטודנט הפך לקריטי. אותה ישות מהווה את הבסיס לא רק לקבלת גישה לניהול קורסים והאתר האישי, אלא גם לצורך כניסה לאתר האינטרנט האישי, כניסה לחניון, גלישה ברשת לאלחוטית וכניסה למחשבים במעבדה.
"עבור כל סטודנט חדש מדובר למעשה בעדכון שנעשה לרוחב 8 מערכים נפרדים. ככל שהוא מתקדם בלימודיו הם ממשיכים להתנהל איתו, ובכל סמסטר המערכת ממשיכה "לגלגל" אותו. כשהוא מסיים את לימודיו המערכת צריכה להסירו. כל אלה יצרו עבורינו שבועיים של עבודה אינטנסיבית לאורך לילות ארוכים לפני כל סמסטר", אמר פיינגבוים.
פתרון IDM – חסכון, דיוק, ואבטחת מידע
המכללה בחרה בפתרון IDM של נובל שאת הטמעתו הובילה חברת פרולינק. הפתרון איפשר לבצע אוטומציה לרוחב כל תהליך הקליטה, העדכון וההסרה של הרשאות סטודנטים, אנשי סגל ועובדים, להגן בפני טעויות בתהליך, ובמקביל לחזק את השמירה על פרטיות מפני טעויות שונות.
"מערכת ה- IDM שהטמענו משפיעה לגבי המיידיות של הדברים. לדוגמה, קליטה של איש מנהלה חדש או תהליך בו סטודנט שינה קורס אליו נרשם בשבועות הראשונים–  המערכת דוגמת את מערכות המקור, מזהה את השינויים ומשליכה אותם למערכות היעד", אומר פיינגבוים.
מערכות הליבה כוללות מערכת SAP מקיפה ומערכות שכר וכח אדם  "עצמה" של סינאל.
תהליך ההטמעה: סגור ומהודק
תהליך ההטמעה נדרש להתבצע במסגרת זמן מדויקת שהוגדרה על ידי המכללה האקדמית, כך שסטודנטים הנרשמים לסמסטר הסתיו של שנת 2011 כבר יתמכו במערכת IDM המתעדכנת בצורה אוטומטית ומדוייקת.
בהתייחס לתהליך ההטמעה של מערכת ה- IDM  אומר פייגנבוים: " מדובר בתהליך קריטי. זו מערכת אשר נוגעת בכל מערכות הליבה של המכללה - מוזנת ממנה או מזינה, כולל SAP, Active Directoy ,LDAP,לינוקס מערכות התמיכה הפנימיות, מערכות הדפסה ועוד. המערכת "יושבת" בליבה, ומקושרת ישירות לכל אחת מהמערכות בארגון. כדי להצליח יש צורך לבדוק טוב את האפיון, שיהיה סגור עד הפרטים הקטנים של כל תתי הפעילויות שהמערכת מתוכננת לבצע".
פייגנבוים מציין כי סיבה נוספת לצורך בתהליך הטמעה מסודר היא הצורך בבחינת וביצוע טיוב נתונים ומקיף, ומרגע ההטמעה – שומרת מערכת הIDM  על אחידות ותקינות הנתונים במערכות השונות.
כיצד נערכים להטמעה מוצלחת ?
"עבורנו ההטמעה הייתה פשוטה יחסית", אומר פייגנבוים ומסביר כי מאחר וההטמעה של מערכת IDM מתבצעת  בתוך חצר ה- IT, המשתמשים מכירים את התהליכים המדוברים מן החוץ אל הפנים,  כך שאין תהליך ארוך של הדרכות. אך לעומת זאת, מדובר בהטמעה בה כל אי דיוק מורגש במערכת.
"רוב העבודה נמצאת באפיון. מדובר על 95 אחוז של נתונים שוטפים מול 5 אחוז חריגים שבהם צריך לטפל ושהמערכת צריכה להתריעה שהיא לא יודעת איך להגדיר אותם", מפרט פייגנבוים.
פרולינק סייעה לצוות ה- IT של המכללה לזהות מראש את נקודות הכשל האפשריות, ולמפות את מאות החוקים הנדרשים כדי להביא את המערכת לעבודה רציפה ואוטמטית לחלוטין.
למרות ההכנה המדוקדקת, עדיין תהליך ההטמעה כלל דברים קטנים שנשמטו מהאיפיון – דברים שקשה לצפות אותם. אך אלה לא מנעו את עליית הפרויקט בזמן המיועד לשנת הלימודים תשע"ב.
"במקרה של פרולינק, סוד ההצלחה שלה זה שהיא מדברת את שפתנו. זה לא הפרויקט הראשון שהיא מפעילה באקדמיה. במכרז שהוצאנו פרולינק התמודדה מול IBM ו- CA. פרולינק זכתה, ואכן ראינו שנוח מאד לעבוד עם חברה שמבינה את עולם התוכן שלנו, ובאקדמיה יש עולם תוכן ייחודי. מדובר בחברת בוטיק שמתמחה ב- IDM, אחראית להצלחה ולא מפזרת את האנשים בסיום פרוייקט", ציין פיינגבוים.
המצב כיום
ב- 15 לאוגוסט, יום פתיחת ההרשמה לקורסים בסמסטר החדש, המערכת החלה בהרצה של נתוני סטודנטים וסגל אקדמי. מהיום הראשון המערכת תמכה וטיפלה גם בנתוני כ-4000 סטודנטים שכבר היו רשומים וגם בנרשמים החדשים. תהליך ההרשמה הראשון שנעזר במערכת ה- IDM עבר בצורה חלקה וחסך שעות וימים של עבודה לתוך הלילה עבור צוות ה- IT. כל סטודנט, מרגע שנרשם לקורס הראשון, נתוניו מעודכנים ב- 8 מערכות משנה והוא יכול לצרוך את מגוון השירותים לפי הרשאותיו.
ניהול פרטי צוות המנהלה במערכת ה- IDM התבצע בשלב השני, וכיום גם הרשאות רגישות של צוות זה מתואמות במערכת – כל עובד בהתאם לתפקיד המדויק שלו. כחלק מהאפיון והמימוש, הוכנס למערכת גם מנגנון לאחזור אוטומטי של סיסמאות – פעולה הגוזלת משאבים רבים מה- Help Desk של המכללה. המנגנון יופעל בהמשך דרכה של המערכת, לאחר תקופת פעילות נוספת.
"מבחינתנו מדובר במערכת שדורשת הסתגלות, וצריך ללמוד לסמוך עליה. מדובר במנוע חוקים מאוד מורכב, הכולל תנאים מרובים. אנו נעזרים ומקבלים תמיכה מפרולינק אשר מחזיקה לנו את היד ומוודאת שאין דברים שלא מתבצעים כראוי", אומר פיינגבוים.
את ההפעלה של מערכת ה- IDM  מסכם פיינגבוים כך:  "כאשר מערכת ה- IDM פועלת כראוי, הארגון לא אמור להרגיש בה. זה משהו שמתרחש במטבח של ה- IT,  בשונה ממערכות HR  או רכש, שלגביהן הארגון מרגיש שינוי בנוהל העבודה. זה גם החיסרון של המערכת, קשה לשכנע ליישם כזה דבר, זה נחשב כתקורה. צריך להראות שהיא תעשה יותר טוב לזמינות של השירות של כולם".
במקרה שלנו, מערכת ה- IDM של המכללה האקדמית תל אביב יפו, הפעילות הפכה לשוטפת ואוטומטית כמעט ללא שהרגישו בכך לרוחב הארגון, ואף תרמה משמעותית לזירוז וייעול התמיכה בפעילות המכללה.

יום שני, 2 בינואר 2012

הזמנה לאירוע דמוקרטיה ברשת


המרכז הישראלי לרשתות ולדמוקרטיה מזמין אתכם לאירוע

דמוקרטיה ברשת

אירוע דמוקרטי רב-תחומי
א-פוליטי | א-טכנולוגי | א-קדמי
באירוע
 
 ● נציג דוגמאות מרתקות לפעילות הדמוקרטית המגוונת ברשת
 ● נקדם את השימוש באינטרנט וברשתות חברתיות למטרות דמוקרטיות
 ● נציע רעיונות לשיתוף הציבור בפעילות דמוקרטית משפיעה באמצעות הרשת

 
בין הדוברים
פרופ' שיזף רפאלי ראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט | אלק רוס יועץ בכיר לחדשנות למזכירת המדינה הילארי קלינטון | ד"ר אמיר גילת יו"ר רשות השידור | דורון אבני מנהל מדיניות וקשרי ממשל, גוגל ישראל | אמנון דפני איש הרשת של תנועת המחאה J14 | ד"ר נעם למלשטרייך-לטר דיקאן בית הספר לתקשורת המרכז הבינתחומי הרצליה | ד"ר אורן צוקרמן בית הספר לתקשורת המרכז הבינתחומי הרצליה, צוות סושיאל מדיה ועדת טרכטנברג | פרופ' קרין נהון אוניברסיטת וושינגטון, סיאטל | בסאם ג'אבר מנכ"ל PANET, פורטל הערבית הגדול בישראל | ד"ר איתן אלירם דירקטור מדיה חדשה, משרד ראש הממשלה | קובי גמליאל מנכ"ל ISOCIA קמפיין גלעד שליט | סימה וקנין-גיל הצנזורית הראשית | סאשה דראטווה רמ"ד מדיה חדשה, דובר צה"ל | כרמלה אבנר מנהלת ממשל זמין | אדר כהן מפמ"ר אזרחות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך | אסף שטקלר סמנכ"ל TRACX, מערכות למעקב רשתות חברתיות | יובל אדמון מנכ"ל הסדנא | שלמה בלאס מפיק ראשי, לאטמה | אמיתי קורן מנכ"ל כל-זכות | ניב קלדרון יזם LIKE4 ISRAEL
המשותף לכולם - נסיון דמוקרטי ברשת ו-15 דקות להציג!

לפרטים נוספים: דמוקרטיה ברשת

- מספר המקומות מוגבל -


 

מתי סטודנט מבין שהוא מקצוען?


מתי סטודנט מבין שהוא מקצוען? 
זה קורה כאשר תהליך הלימוד מתלכד עם סביבת עבודה אמיתית. 
אז מתגלית רמת המוכנות הגבוהה של הסטודנט. 
אז גם נחשפת עוצמתו האמיתית של התהליך הלימודי. 

סינרגיה זו מתרחשת לעיתים במסגרת 'למידה עצמית' של התכנית,
כאשר הסטודנט מכין עבודה, הנוגעת למקום העבודה שלו.

עדות אחת לכך מופיעה במכתב, ששלח בוגר התכנית. להלן קטעים מן המכתב:

מכתב תודה ודעה אישית מסכמת - למידה עצמית מערכות מידע
Sent: Sat, Dec 31, 2011 10:00:24 PM

היי ישע

רציתי לעדכן אותך בדבר הנראה לי חשוב ובתחושתי האישית, בנוגע למסגרת הלמידה העצמית...
בחרתי להגיש כפרויקט גמר (פרויקט + סדנא) פרויקט מתוך מקום העבודה הנוכחי שלי.
בדיעבד, אני יכול להגיד בפה מלא שזו הבחירה הכי טובה שעשיתי בכל מסגרת הלמידה העצמית בשנה האחרונה ללימודים. אמנם בחירה זו היתה מלווה בהרבה חששות בהתחלה, מאחר והיה מדובר בהקמת מערכת לניהול ידע בצוות תפעול מ"מ... מערכת זו אמורה להיות בשימוש ולעמוד בכל היעדים שנקבעו לה ע"י מנהל התחום.  אולם היתרונות, האתגר והתגמול שווים את הסיכון ואת המאמץ. יש יתרונות רבים בהובלת פרויקט כזה בארגון. היכולת ללמוד ולבצע את הדברים בארגון אמיתי שפועל בתעשייה הוא יתרון עצום.

הלמידה כיצד דברים עובדים בעולם מערכות המידע, בפיתוח ישומים, באינטגרציה, בתשתית וכדומה, השתפרה אצלי בצורה מואצת. דברים רבים, שנלמדו בתיאוריה במהלך התואר "התחברו" לי במהלך העבודה על הפרויקט הזה, החל משלב האפיון ואיסוף הדרישות, דרך הבנה של מה דורשת מערכת כזו מכל הבחינות (חומרתית, תשתיתית, אפליקטבית ועוד) וכלה בפתירת בעיות ומכשולים שיש בדרך עד להעמדת מוצר עובד באמת...

כפי שאמרתי, בדיעבד אני מאד שמח שלקחתי על עצמי פרויקט שכזה, לא רק בגלל הכלים שקיבלתי ותהליכי הלמידה המואצים שעברתי, אלא גם בגלל התגמול וההכרה שזכיתי בהם,שהתבטאו בצורת תעודת הוקרה והצטיינות שקיבלתי מאת מנהל התחום ומנהל האגף בחטיבת מערכות המידע בחברת פרטנר על הובלת הפרויקט בהצלחה, הקמת האתר לניהול הידע הצוותי, הטמעתו בצוות ולקיחת חלק חשוב בשמירה על רמת ידע וכשירות תפעול גבוהה בצוות. תעודה הזו נכנסת לתיק האישי וכמובן לרזומה שבאופן יחסי דל אצל בוגרים אקדמאים טריים ולכן זה מבורך גם מהבחינה הזו.

אני בהחלט רוצה להודות למכללה ולך באותה הזדמנות, על האפשרות וחופש הפעולה שאתם נותנים לסטודנטים לעבור את תהליך הלמידה עצמית כרצונם ועל האפשרות לבחור לבצע פרויקטים וסדנאות,
שמעניקות את הניסיון הכי גדול שסטודנט יכול לקבל בתעשייה, אחרי ניסיון תעסוקתי כמובן.

בהזדמנות זו אני רוצה להמליץ בחום לכל הסטודנטים בתוכנית לניהול מערכות מידע, לקחת על עצמם את האתגר בביצוע פרויקט ופיתוח מערכת \מוצר, בתוך ארגון שחטיבת מערכות מידע היא בליבתו...
תחושת הסיפוק והתגמול בהחלט שווים את כל התהליך והמאמץ.

פרויקט הגמר המשולב הזה לא נעשה לבד אלא נעשה במשותף עם סטודנט נוסף מהתוכנית, אז בהזדמנות זו גם תודה רבה לאמיר הרשקוביץ על חלקו בפרויקט ועל העזרה, תעודת ההוקרה מגיעה גם לו.

אתה מוזמן (אם ברצונך) לפרסם  מכתב זה בפורומים בהם אתה מפרסם, מצורפים בזאת גם צילום של תעודת ההוקרה ותמונה מחלוקת התעודה שלי ושל מנהל התחום.
להלן קישור לסרטון הפרויקט:   

בברכת שנה אזרחית טובה
שנהב ליאור
בוגר התוכנית לניהול מערכות מידע, האקדמית תל אביב-יפו